צריכת חלבון מוגזמת, קובי עזרא

מתאמנים רבים שואלים אותי האם לצריכת יתר של חלבונים עשויות להיות תופעות לוואי? שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית בריאות וכושר. 

ראשית אציין שבעת צריכת יתר של חלבונים ולטווח הארוך, עשויה להיות השפעות רבות ושונות על הגוף, בהתאם לגורמים שונים כמו מצב בריאותי, רמת פעילות הגופנית ותזונה כללית. להלן כמה השלכות אפשריות של צריכת חלבון מוגזמת:

חשש אחד הוא העומס שעודף החלבון עלול להפעיל על הכליות. זאת היות ועודף חלבון חייב לעבור חילוף חומרים וסילוק מהגוף, תהליך זה מעמיס על תפקודי הכליות. יש לציין שעבור אנשים הסובלים מבעיות בתפקודי הכליות, צריכת יותר מדי חלבון עלולה להחמיר את מצבם.

צריכה גבוהה של חלבון עלולה להוביל לאובדן מים מוגבר דרך השתן, דבר שעלול לתרום להתייבשות אם צריכת הנוזלים אינה מספיקה כדי לפצות אודות התהליך.

צריכה גבוהה מאוד של חלבון עשויה לעיתים לגרום לאי נוחות במערכת העיכול, כמו נפיחויות בבטן, גזים ועצירויות. הדבר נכון במיוחד אם האדם לא רגיל לצרוך כמויות גדולות של חלבון.

התמקדות מוגזמת בצריכת חלבון עלולה להוביל להזנחה של רכיבי תזונה חיוניים אחרים. תזונה צריכה לכלול את כל אבות המזון ולהיות מאוזנת ומגוונת. לעיתים הדגש על צריכת חלבון גבוהה עשויה ליצור חוסר איזון ברכיבים אחרים ולעיתים ליצור חסרים ברכיבים מסוימים.

בעוד שחלבון חיוני לבנייה ותיקון רקמות, צריכה מוגזמת מעבר למה שהגוף צריך למטרות אלו יכולה לתרום לעלייה במשקל וכך להשמנה. החלבון כידוע מכיל קלוריות, ואם מישהו צורך יותר חלבון ממה שגופו דורש, ניתן לאגור את עודפי הקלוריות כשומן.

מחקרים מסוימים מצביעים על כך שדיאטות עשירות מאוד בחלבון, במיוחד אלו שמקורן בבעלי חיים (בשרים ועופות), עשויות להיות קשורות לסיכון מוגבר למחלות כרוניות מסוימות, כגון מחלות לב וכלי דם, סוגי סרטן מסוימים ואוסטיאופורוזיס. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין באופן מלא את הנ"ל.

צריכת חלבון מוגזמת נקשרה לסיכון מוגבר למחלות לב. מחקרים הראו שתזונה עתירת חלבון, עשירה במיוחד בחומצת האמינו לאוצין המצוי במזונות שמקורם בבעלי חיים כמו בשר בקר, ביצים וחלב, יכולה לעורר תגובות בגוף התורמות לסיכון לטרשת עורקים שעשוי להוביל להתקף לב. 

הסיבה לכך היא שלאוצין יכול לעורר תאי דם לבנים הממלאים תפקיד במחלות כמו טרשת עורקים, מה שמוביל לדלקת ולסיכון פוטנציאלי להתקף לב. 

צריכת שמעל 22% מהקלוריות היומיות מחלבון עלולה להשפיע לרעה על תאי מערכת החיסון בכלי הדם, מה שעלול להוביל להצטברות של תאים בתוך דפנות כלי הדם ולהחמרה של פלאקים טרשתיים.

צריכה מופרזת של חלבון קשורה לסיכון מוגבר לסרטן. דיאטות עתירות חלבון, במיוחד אלו העשירות בחלבונים שמקורם בבעלי חיים, נקשר לסבירות גבוהה יותר למקרי מוות הקשורים לסרטן. 

הורמון ה- IGF-I, המושפע מצריכת חלבון, יכול לקדם את צמיחת תאים בריאים (כמו השרירים) אך גם תאים סרטניים. 

מחקרים מצביעים על כך שלכל עלייה של 10 ננוגרם/מ"ל ב-IGF-I עקב דיאטות עשירות בחלבון, יש סיכוי גבוה יותר לאנשים למות מסרטן ב-9% בהשוואה לאלו שדיאטות דלת חלבון. 

לעומת זאת, חלבונים מהצומח אינם מהווים את אותו סיכון כמו חלבונים שמקורם בבעלי חיים. 

המחקרים מצביעים על קשר בין צריכת חלבון מוגזמת להתפתחות אוסטאופורוזיס. צריכה גבוהה של חלבון עלולה להוביל להפרשה מוגברת של סידן בשתן. 

חילוף החומרים של חלבון מייצר תוצרי לוואי חומציים, אותם הגוף חייב לנטרל כדי לשמור על איזון חומצה-בסיס תקין. כדי לנטרל את המצב הגוף עשוי לשאוב מאגרי סידן המאוחסנים בעצמות, מה שמוביל לאובדן מינרלים בעצמות לאורך זמן.

חשוב לציין שההמלצות לצריכת חלבון משתנות בהתאם לגורמים כמו: גיל, מין, משקל ורמת פעילות. ברוב המקרים, תזונה מאוזנת הכוללת כמות מתונה של חלבון ממגוון מקורות נחשבת לאופטימלית לבריאות הכללית. אם למישהו יש חששות ספציפיים לגבי צריכת החלבון או הרגלי התזונה שלו, מומלץ להתייעץ עם איש הבריאות שלו.

מקורות:

[1] intermountainhealthcare.org/blogs/how-much-protein-is-simply-too-much

[2] pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26797090

[3] webmd.com/food-recipes/protein

[4] newsnetwork.mayoclinic.org/discussion/mayo-clinic-q-and-a-protein-needs-for-performance/

[5] bhf.org.uk/informationsupport/heart-matters-magazine/nutrition/protein

[6] forbes.com/sites/alicegwalton/2014/03/04/the-protein-puzzle-meat-and-dairy-may-significantly-increase-cancer-risk/?sh=6f6f1c8558b7

[7] medicine.wustl.edu/news/excess-protein-intake-and-prostate-cancer

[8] signaturemd.com/for-patients/concierge-doctor-blog/do-high-protein-diets-increase-cancer-risk/

[9] ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7768926

[10] cancercenter.com/community/blog/2020/05/busting-myths-nutrition-cancer

[11] mdpi.com/2072-6643/15/21/4581

[12] link.springer.com/article/10.1007/s00198-023-06709-7

[13] sciencedirect.com/science/article/pii/S2001037019301448

[14] ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4180248

[15] sciencedirect.com/science/article/pii/S0022316623000676