פיתוח גוף, בניית שרירים, חיטוב הגוף

הפיזיולוגיה של המאמץ הבדלים בין אדם מאומן ולא מאומן כתוצאה מאימונים חוזרים ונישנים חלים בגוף מספר שינויים. השינויים מתרחשים במﬠרכות שונות. ניסקור כאן חלק משינויים אלו ושמתרחשים. מאת: ד"ר יעקב עזרא . שנויים במערת הלב וכלי דם א. הלב - בנוי ברובו מריקמה שרירית. כתוצאה מאימונים חוזרים ונישנים שריר הלב מתחזק וסיביו מתﬠבים. הריקמה השרירית הופכת חזקה יותר וגדולה יותר ﬠל חשבון הרקמה השומנית שגם היא מרכיבה חלק מהלב. הלב ﬠצמו אינו גדל ﬠקב אימונים אולם החלל הפנימי שלו גדל (המﬠטפת נﬠשית שרירית יותר ודקה יותר, אחוז הריקמה השומנית ירד). זאת אומרת שנפח הדם שיכול להיכנס אל תוך הלב גדל. בנוסף לכך החוזק הגדול יותר של שריר הלב מאפשר דחיפה חזקה יותר של דם החוצה. אם כך נפח פעימה, שתלוי במידת מילוי החדר השמאלי ובחוזק הכיווץ גדלה הן במנוחה והן בדרגות המאמץ השונות ויכול להגיﬠ גם לﬠרכים מירביים גבוהים יותר. ב. הדופק - מספר פﬠימות הלב בדקה. גם גורם זה מושפﬠ כתוצאה מאימונים הדופק במנוחה יורד ﬠקב אימונים סדירים (אירוביים בﬠיקר). אצל אנשים שאינם מאומנים דופק המנוחה יכול להגיﬠ ﬠד 70 או 80 פﬠימות

יצירת אנרגיה קשר שאגורה בו אנרגיה רבה ‏הגוף מפרק את הקשר בין ה קריאטין לפוספאט, לוקח את האנרגיה המשתחררת כתוצאה מפירוק הנ"ל, ומנצל אותה להרכבת ADP ‏ו- P ‏למולקולת ATP ‏חדשה - תגובה אנאבולית. ‏את מולקולת ה- ATP ‏הוא מפרק ל- ADP ‏ו - P ‏ומנצל את האנרגיה המשתחררת מפירוק הקשר לצורכי התהליכים השונים בגוף. (השלב האחרון הוא בעצם חזרה על מנגנון ה- ATP ‏, והוא חוזר על עצמו בכל תהליכי הפקת האנרגיה, זאת,  משום שהגוף יכול לנצל רק את האנרגיה המשתחררת כתוצאה מפירוק ה- ATP ‏, לצורך התהליכים המתרחשים בגוף). ‏כל תהליכי אספקת האנרגיה המתבצעים ללא שימוש בחמצן, כעת ‏נעבור לסקירת המנגנון האירובי - מנגנון המשתמש בחמצן לצורך הפקת אנרגיה. המנגנון האיררבי:  ‏המנגנון האירובי מתחלק לשני חלקים עיקריים: ‏א. חימצון פחמימות - גליקוליזה אירובית. ‏ב. חימצון שומנים ו חלבונים . ‏א. גליקוליזה אירובית : ‏הפחמימות משמשות כמקור אנרגיה לגוף בתהליכים אנאיביים ובתהליכים ‏אירוביים. בתהליכים האנ‏איורביים ראינו כיצד ניתן להפיק מולקולות ATP ‏מגליקוגן וגלוקוז בגליקוליזה אנאיררבית. ‏התהליך האיררבי של פירו

תהליכים ליצירת אנרגיה ‏האדם הוא "יצור אירובי", כלומר, גוף האדם מעדיף להשתמש בחמצן המצוי באטמוספירה, על מנת לפרק ולנצל את אבות המזון ולהפיק מהם אנרגיה. עם זאת, קיימים מספר מיקרים בהם "המנגנון האירובי" (מנגנון השימוש בחמצן) אינו מספיק לספק את כל דרישות האנרגיה של הגוף, והגוף נאלץ להשתמש במנגנונים אחרים, "אנאירוביים" (ללא שימוש בחמצן), על מנת לספק לעצמו את האנרגיה הדרושה. ‏תהליכי אספקת אנרגיה:  ‏תהליכי אספקת האנרגיה בגוף מתחלקים לשניים: תהליכים אירוביים ותהליכים אנאירוביים. ‏הגוף משתמש במנגנונים השונים בהתאם למשך המאמץ ולעוצמתו. המנגנון האירובי יכנס לפעולה לאחר זמן ארוך יחסית (תהליך פירוק אבות המזון בעזרת החמצן הוא ארוך), ותלוי בגורמים נוספים כגון: מערכת הנשימה, הלב וכלי הדם. ‏יכנס לפעולה תוך זמן קצר ביותר ואינו תלוי לעומתו, המנגנון האנאירובי במערכות הלב והריאות. ‏כל תהליכי הפקת האנרגיה (האירוביים והאנאירוביים) מובילים לאותו תוצר מוגמר ‏שזמין לדרישות הגוף: מולקולת ATP ‏. ATP ‏- אנדנו טרי פוספאט, הינו מולקולה עתירת אנרגיה המורכבת מאדנוזין ושלושה פ

פיזיולוגיה של המאמץ ‏ פיזיולוגיה -הינו מדע החוקר את התהליכים המתרחשים בגוף האדם. ‏ פיזיולוגיה של המאמץ -הינו מדע החוקר את התהליכים המתרחשים בגוף האדם בזמן מאמץ. ‏ הבנת התהליכים המתרחשים בגוף במאמץ ולאחריו תביא להבנת כל אותן תופעות ‏המתלוות לסוגי המאמצים השונים (הזעה, נשימה מהירה, עליית חום הגוף וכו'). כמו כן, תביא להכנה טובה יותר של הגוף לקראת ביצוע סוגי מאמצים שונים. ‏ הבדלים-בין תהליכים המתרחשים בגוף במנוחה ובמאמץ:  ‏טמפרטורת הגוף הינה כ- 36.5 ‏- 37.5 ‏מעלות במנוחה לעומת 40 ‏מעלות במאמץ. ‏מספר פעימות הלב הינו כ- 60 ‏- 80 ‏פעימות בדקה במנוחה לעומת: הגיל 220- ‏פעימות הלב בדקה במאמץ. ‏כמות האויר הניכנסת לריאות - 6 ‏- 10 ‏ליטרים בדקה במנוחה לערמת כ 150- ‏ליטרים ‏בדקה במאמץ. ‏כמות הדם שהלב מזרים לגוף הינה כחמושה ‏ליטרים בדקה בעת מנוחה לעומת כ- 25 ‏ליטרים בדקה ‏בעת מאמץ. ‏מנתונים אלו ניתן לראות בברור כי התהליכים המתרחשים בגוף בזמן מאמץ הינם בעוצמה גבוהה מאוד יחסית לעוצמת התהליכים המתרחשים במנוחה. ‏עליה זו בעוצמת המאמצים קשורה ישירות לאנרגיה . ‏אנרגיה ‏כל התהליכים בג